Open 16.3 – הרומן ממשיך.

התאריך, יום שישי 11/3/2016. השעה 09:00. אני מסתער על המחשב כדי לבדוק איזו הפתעה הכינו לנו באימון 16.3.

7 דקות AMRAP

10 POWER SNATCH עם 75lb שזה 34 ק"ג. (בינתיים נראה סבבה).

3 BAR MUSCLE-UPS (אני מקבל עיוות בפנים).

זהו, עכשיו אני יודע בוודאות שלדייב קסטרו יש משהו אישי נגדי. הרי, כבר כתבתי שיש לי בעיה עם תרגילים הקשורים לפלג הגוף העליון. אז ב-16.1 הוא תקע לי את ה-C2B ובאימון 16.2 את ה-T2B. אז מר. קסטרו היקר, מה לא מובן? באיזו שפה אני צריך להסביר לך כדי שתבין…  Weak upper body !!! Parte superior del cuerpo débil!!!

כנראה הוא מבין רק קרוספיטאית!

בכל אופן, אני לא מרים ידיים ומגיע לבוקס. אחרי חימום קצר, אני ניגש לברזל ומתחיל לנסות. אחרי רבע שעה של ניסיונות כושלים, אני מתחיל לאבד תקווה. אני אפילו לא מצליח להביא את הבטן העליונה לגובה המוט. האם אחרי שני אימונים ב-RX, דייב קסטרו יצליח לשבור אותי?!

אני נותן עוד 20 דקות של עבודה ונכשל פעם אחר פעם. מבואס עד עמקי נפשי, אני מתפנה כדי לשפוט את המאמנים שלי.

המאמן הראשון מתחיל, מגיע ל MU ועושה את השלושה בקלות כאילו אני עשיתי שלושה צעדים על הקרקע. כמובן שכולי אחוז קנאה, אני מנסה לדלות כמה שיותר פרטים על הטכניקה. המאמן סיים את האימון בתוצאה יפה.

עברתי למאמן השני. כמובן שאין צורך להכביר במילים, האימון עבר בצורה דומה למאמן הראשון.

בדרכי הביתה, לא יכולתי להפסיק לחשוב על הביצועים של המאמנים שלי ואיך אני יכול להביא את עצמי לעשות MU. המחשבות לא הרפו ממני כל השבת. עברתי על אינספור סרטונים וכתבות איך אוכל לשפר את הביצועים.

יום ראשון הגיע ואני שוב בבוקס. שוב חימום קצר להעלאת הדופק ומוביליטי באזור הכתפיים. יאללה, שוב מנסים לבצע MU. שיט, פאק, אין, לא הולך לי.

טוב, קצת מנוחה לגוף ולנפש. יושב עם החבר'ה בבוקס, שותים קפה שחור ומדסקסים על אה ודה. אחת החברות בבוקס מראה לנו סרטון של בחורה גדולת ממדים מצליחה לבצע MU. אומנם, לא בקלות כמו המאמנים שלי, אך עם הרבה נחישות ובעיטות באוויר עם הרגלים היא הצליחה והכל חוקי למהדרין.

אני חושב לעצמי, אם היא הצליחה, אז גם אני יכול. כמה טיפים מהמאמן ואני ניגש למוט. מנסה כמה פעמים ואז… אני מצליח להעביר יד אחת למעלה אבל זה לא מספיק.

אחד מהניסיונות

אחד מהניסיונות

טוב, אין מה לעשות… כנראה שבאימון הזה יהיה רשום לי רק 10 סנאצ'ים. הגיע תורי לבצע את האימון. המאמן שלי לוקח אותי לצד ואומר לי, "יש לך סיכוי להגיע ל-RFA, תעשה את עשרת הסנאצ'ים מהר ואז בכל הזמן שיישאר אתה מנסה לעשות MU ואתה תצליח. תדמיין את עצמך עושה את זה!!!".

3… 2… 1… GO! עשרה סנאצ'ים בלי בעיה, נותרו לי קצת מעל 6 דקות לבצע MU. בינתיים כל הבוקס מתגודד סביבי ומתחיל לעודד. ניסיון ראשון, ללא הצלחה. השני והשלישי אותו הדבר. ברביעי כבר הצלחתי להיתלות עם שתי הידיים וניסיתי בעזרת הרגליים לבעוט ולדחוף למעלה ללא הצלחה.

אני מרגיש שזה מגיע, האדרנלין בגוף שלי גועש. כל הבוקס צועק ומעודד. הזמן עובר מהר,נותרו רק 3 דקות. אני לוקח נשימה עמוקה, אוחז במוט, מדמיין את עצמי מבצע את ה-MU… קיפ חזק ו… אני עם שתי ידיים נתלה מעל המוט, הרגליים שלי בועטות באוויר כמו זנב של דג שהוציאו אותו מהמים, אני מיישר ונועל מרפקים… אני על גג העולם!!!

יש!!! הצלחתי!!! ה-MU הראשון שלי. אני יורד מהמוט עם שאגה. כולי באפרוריה. המאמן צועק לי, "נותרה לך דקה". אבל כבר לא נותרו בי כוחות באזור הכתפיים. כולם דוחפים וצועקים. אני ניגש שוב למוט, נשימה עמוקה, 15 שניות…

קיפ חזק… אבל שוב רק כמעט. TIME!!! צועק המאמן.

שמחה מהולה בבאסה. אני מרגיש שאם הייתה עוד דקה ההיתי מצליח לבצע עוד אחד. אבל אין לי עיניים גדולות מדי. אחרי הכל, ביצעתי את ה-MU הראשון שלי. Eat your heart Dave Castro, גם הפעם לא הצלחת לשבור לי את ה-RX.

כעת, יומיים לאחר הביצוע של 16.3, אני עדיין רואה בעיני רוחי את עצמי מבצע MU. עדיין חושב ומתכנן את ההגעה הבאה שלי לבוקס כדי לחזור להתאמן ולבצע MU.

תודה למאמנים הגדולים שלי, תודה לחברים בבוקס, אין עליכם!

16.4, נתראה בקרוב!!!

 

כתיבת תגובה