יגעת, הזעת, מצאת!!!

c27a92_cb3f6b9091ef4cf0b08a4f0448044956

לקרוספיטרים זו התקופה המשמעותית ביותר בשנה. עונת ה-OPEN של משחקי ריבוק קרוספיט. התקופה מתחילה בחמישה אימונים המתפרסמים מדי יום שישי בשעות הבוקר המוקדמות (לפי שעון ישראל) ואין קרוספיטר אחד שלא בודק דבר ראשון בבוקר של יום שישי עוד לפני שמצחצחים שיניים, איזו הפתעה (אפשר להגיד גיהנום) הכינו לנו הפעם. זו התקופה שלשמה קרוספיטרים מתאמנים כל השנה. זו המראה שמעמידים לנו מול הפנים שמציגה לנו את ההתקדמות והיכולות שלנו עד כה.

זה ה-OPEN הראשון שבו אני משתתף ויש לומר שבאימון הראשון כשהגעתי ביום שישי לבוקס, התרגשתי כמו ילד קטן שזו הפעם הראשונה שהוא מקבל גלידה. הבוקס היה מלא במתאמנים אלו שמתחרים ואלו שבאו לעודד. אפשר היה להרגיש את המתח באוויר. האימון 16.1 כלל Skill של Chest To Bar) C2B) שבו אני ממש לא טוב, מאחר ואני יודע שפלג הגוף העליון שלי חלש. אומנם אני מסוגל לעשות חזרה אחת עם קיפ, אבל יש גם זמנים שצריכים לעמוד בהם.

לאחר דיון קצר עם המאמנים שלי, החלטנו שעדיף לי לבצע את האימון ב-RX מאשר לעשות SCALE כדי לשמור על דרוג כמה שיותר גבוה וגם כדי לקבל את התחושה של התחרות. אומנם מספר החזרות יהיה יחסית נמוך, אבל עדיין RX.

וכך היה. בפעם הראשונה כשעשיתי את האימון 16.1 (כן, עשיתי פעמיים), עשיתי תוצאה סבירה (עבורי) של 43 חזרות. לא היה שמח ממני לסיים את האימון הראשון שלי ב-OPEN.

אבל משהו קירקר בראשי. במשך היומיים הבאים ראיתי סרטונים ומתאמנים אחרים עושים את האימון והרגשתי שאני מסוגל ליותר. החלטתי לעשות שוב את האימון ולנסות לשפר.

הניסיון השני, הלך הרבה יותר טוב, הטיפים שאספתי הועילו. שיפרתי את התוצאה ל-65 חזרות (כל הכבוד לי :-) ).

cf-open

שבוע עבר חלף לו והאימון 16.2 פורסם. מה הייתה רבה אכזבתי כשראיתי ש-Double Unders מעורבים באימון. פאק, עוד SKILL שאין לי, שלא לדבר שיש Toes To Bar) T2B) שבזה אני בינוני (פלג גוף עליון, זוכרים?!). בלי לחשוב פעמיים, לקחתי את חבל הקפיצה והתחלתי להתאמן על DU. עושה 1-2, נתקע. שוב מנסה… ושוב נתקע. לא הולך לי עם החרא הזה!!!

מנסה שיטה של שתי קפיצות סינגל ואז אחת של דאבל. מצליח לעשות כמה כאלה, אבל זה אומר שאצטרך כדי לסיים 50 DU לעשות בכללי 150 קפיצות וזה במקרה של Unbroken. זה לא הגיוני. זה ישרוף אותי ושנית ואחרי 25 T2B, זה לא יהיה קל.

טוב, עוברים לשיטה של 1-1 (חזרה אחת של סינגל ואחת של דאבל). מצליח לעשות בערך 10 בלי להיתקע (ז"א 20 חזרות בכללי, נספרים רק הדאבלים). טוב, זה מה יש, אם אני רוצה לעשות את האימון RX, זו השיטה שאצטרך לעבוד איתה. כהחלטה אסטרטגית, החלטתי שאת אימוני ה-OPEN מעתה אעשה ביום שבת. ביום שישי אגיע לבוקס, אעזור בשיפוט ואסתכל על שאר המתאמנים כדי לאסוף טיפים ולאחר מכן איישם ביום שבת ואז אוכל לשפר עד יום שני אם ארצה.

נכנסתי לבצע את האימון 16.2 ביום שבת. 3..2..1.. GO!!! עושה 10 חזרות של T2B, יורד מהמוט, שתי נשימות עמוקות ועולה חזרה לעוד 5 חזרות. שוב יורד מהמוט ומכאן התחיל להיות קשה. פעמיים חזרות של 3 ואח"כ עד הסוף באחדות :-(

טוב, הגיע הרגע המכריע של DU. אני אוחז בטירוף בחבל ומרגיש שהדופק שלי בשחקים, מתחיל לבצע לפי השיטה של 1-1 ובקושי רב מגיע לדקה 3:45 ומסיים את ה-DU. כולם מסביב צועקים לי להרים כבר את המוט, ואני משום מה מסתכל על השעון וחושב לעצמי שנשאר לי עוד מספיק זמן (כנראה חוסר החמצן גרם לי לחשוב שיש לי עד 5 דקות). בסופו של דבר הרמתי את המוט אבל בתחילת ההתרוממות מהסקוואט נגמר הזמן.

אז נכון, התוצאה הייתה 75 חזרות ועבור מישהו שאין לו DU והוא גם בינוני ב-T2B. זה בסדר. אבל לא!!! זו לא המטרה ששמתי לעצמי לאימון הנ"ל. אני רציתי להגיע לפחות להרמת Squat Clean אחת. אני ממש לא מרוצה.

יום ראשון. אני מגיע לבוקס כולי מלא באנרגיות. לקחתי טיפים מכל העולם ואישתו. אני מוכן לשפר את התוצאה. 3…2…1… GO!!! ביצוע של T2B בערך אותו הדבר. אני נכנס לביצוע קפיצות החבל ושום דבר לא הולך לי. בקושי רב אני מסיים 47 חזרות. אני מאוכזב מאוד מעצמי. הראש לא מפסיק לחשוב במה טעיתי. איך אני משפר את הזמנים?! אני מחליט לנסות לשפר שוב ביום שני.

יום שני, מגיע לבוקס וישר מתחיל לעבוד על החבל (אולי בטעות זה יגיע, אבל זה לא). אני מצליח פה ושם לייצר 5 חזרות רצופות וזה שיפור, אבל לא באופן עקבי. טוב, אין מה לעשות, נעשה שוב את השיטה 1-1. אני מחליט לנסות לשפר את ה-T2B. אני עולה על המוט ומבצע כמה חזרות. אחד המתאמנים איתי בבוקס  (השם שמור במערכת) קולט אותי ונותן לי טיפ. אני מבצע לפי הטיפ שלו, ו-וואלה, הרבה יותר קל לי.

מגיע הרגע, 3…2…1…GO!!! אני עושה ברצף 15 חזרות של T2B. יורד מהמוט ומרגיש אחלה. עולה לעוד 5 חזרות (קצת מתעייף), עושה עוד 2 רצוף והשאר אחדות, זהו סיימתי בזמן סביר של 1:10 (קיצצתי ב-20 שניות). נושם 5 שניות עמוק, ניגש לחבל ומתחיל להרביץ 1-1. הולך לי טוב, אני מסיים את ה-DU ב-3:10. יש לי 50 שניות להרים את המוט ל-Squat Clean. אני מתאפס על עצמי 10 שניות ובום מרים את הראשון. שוב לוקח כמה שניות אוויר ומרים את השני… השעון מצפצף, נגמר הזמן. אני שואג משמחה!!! מתחבק עם כל מי שמוכן לחבק בנאדם מזיע :-) הגעתי למטרה שהצבתי לעצמי ואף עברתי בחזרה אחת.

אז אחרי כל החפירה הזו, מה רציתי להעביר לכם ולמה כתבתי את כל זה:

  1. שימו לעצמכם מטרות – תקראו מה כלול באימון. תבינו את האימון, תבדקו מהם הנקודות החלשות שלכם ותקבעו לכם מטרה לאותו אימון. תשאירו את האגו בחוץ כאשר אתם בוחרים מטרה. על הנייר הכל נראה קל, היו אמיתיים וכנים עם עצמכם. הציבו לעצמכם מטרה שתהיה הגיונית.
  2. אסטרטגיה – תנסו לבנות אסטרטגיה. אתם מכירים את עצמכם הכי טוב ואתם יודעים מה היכולות והמגבלות שלכם. אם צריך שתפו את המאמנים שלכם כדי שיוכלו לייעץ ולעזור לכם. הרי זה המקצוע שלהם.
  3. חמור קופץ בראש –  לא חייבים להיות הראשונים שמבצעים את האימון. יש מספיק זמן מהרגע שמפורסם האימון עד לזמן שבו ניתן להגיש את התוצאות. תסתכלו איך אחרים מבצעים את האימון. איפה אנשים התקשו וכיצד זה רלוונטי אליכם ואיך תוכלו לשפר.
  4. טיפים – לא בושה לשאול ולבקש טיפים. איך אומרים, "מכל מלמדי השכלתי". יש המון סרטונים ואתרים שמציעים יום לאחר פרסום האימון, אסטרטגיות וטיפים לאימון הרלוונטי. אישית אני יכול לומר שהשיפור ב-16.1 הגיע מטיפים בסרטון באינטרנט.
  5. Skills… Skills… Skills – אומנם זה לא ממש קשור ל-OPEN, אבל אין חשוב מזה. חובה לעבוד כל הזמן על Skills, במיוחד על דברים שאתם חלשים בהם ו/או שאינכם יכולים לבצע בכלל. אני יודע שברוב הבוקסים Skills הם חלק מהאימון היומי, אך לדעתי זה לא מספיק. אתם חייבים להגיע לבוקס (ואם אפשר גם בבית או בכל מקום) ופשוט לעבוד על ה-Skills שלכם. אחרת כשתגיעו ל-OPEN יהיה מאוחר מדי.

 

אז יאללה בינתיים, נתתראה אחרי 16.3.

 

כתיבת תגובה